ההרצאה מספרת את הסיפור האישי של לרון, לוחם ביחידת "עוקץ", השזור בסיפוריהם של החיילים שלו והלוחמים איתם נלחם במשך חמישה חודשים.
במשך הלחימה בעזה לרון צילם יותר מ־60 שעות של וידאו תיעודי אישי מתוך החיים שלו שם. הרגעים הקשים, האנושיים, הכלבים, הפחד, החברות וכן גם ההומור שהיה חלק מכל הדבר.
אחרי שנפצע מטיל בחאן יונס ועבר אשפוז ושיקום של יותר משנתיים, חזר לרון אל החומרים והתחיל לערוך מהם סרט תיעודי באורך מלא. התיעוד והיצירה הפכו עבורו לדרך לעבד את מה שעבר בלי לאבד את הזיכרון שלו.
מתוך העבודה על החומרים יצר לרון את ההרצאה כדי ליצור חוויה משולבת צפייה שבא יוכל לדבר ולספר את הסיפורים בדרך שלו, באמצעות סרטים קצרים שמשולבים לאורך ההרצאה. הסרטים לא רק מלווים את המפגש, אלא ממש יוצרים חוויה קולנועית שמאפשרת לקהל לפגוש את הרגעים ואת האנשים מבפנים.
חלק מההרצאה מוקדש ליחידת עוקץ ולכלבים הלוחמים. הם לא מופיעים רק כחלק מהפעילות המבצעית, אלא כדמויות אמיתיות בסיפור, שותפים שמגינים על הלוחמים ונוצר איתם קשר עמוק מאוד.
דרך הסיפורים והסרטים נפתחת שיחה על אחריות, חברות, אנושיות וזיכרון לאומי. בכוחו של התיעוד לעזור לנו להבין ולעבד חוויה מורכבת. החומרים אינם גרפיים או קשים לצפייה, אך כוללים קולות ירי.
המפגש נמשך 60–90 דקות ומשלב את הסרטים, הסיפורים ושיחה פתוחה עם הקהל.